מינה רז – גיבוש ופיתוח תוכניות חברתיות https://www.minaraz.co.il/ פיתוח ידע ותכנית בתחומי שיקום חינוך וחברה Tue, 26 Dec 2023 20:35:38 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8 צרכים מיוחדים. האמנם? https://www.minaraz.co.il/special-needs/ https://www.minaraz.co.il/special-needs/#respond Tue, 26 Dec 2023 20:07:00 +0000 https://www.minaraz.co.il/compass-of-choice-copy-2/ ילדים מתבגרים ובוגרים עם מוגבלות מתוארים פעמים רבות כ"בעלי צרכים מיוחדים". מונח שצמח מתוך ניסיון לעדן מציאות המקיימת הפרדה חדה וברורה בין ה"נורמלי" התקין לבין הלא תקין, החורג מן הנורמה. מונח זה משרת לא פעם את התקשורת או אנשי מקצוע שרוצים לקרוא לילד בשמו, אבל לא נעים להם. הנה, נמצאה הדרך לתאר את ה"אין"

הפוסט צרכים מיוחדים. האמנם? הופיע ראשון במינה רז - גיבוש ופיתוח תוכניות חברתיות

]]>

ילדים מתבגרים ובוגרים עם מוגבלות מתוארים פעמים רבות כ"בעלי צרכים מיוחדים".
מונח שצמח מתוך ניסיון לעדן מציאות המקיימת הפרדה חדה וברורה בין ה"נורמלי" התקין לבין הלא תקין, החורג מן הנורמה. מונח זה משרת לא פעם את התקשורת או אנשי מקצוע שרוצים לקרוא לילד בשמו, אבל לא נעים להם. הנה, נמצאה הדרך לתאר את ה"אין" באמצעות ה"יש" – אין יכולת אבל יש צרכים מיוחדים.

על אף הנוחות שמונח זה מספק הוא מרחיק אותנו מאוד מהאמת הפשוטה, שלעיתים אנו מתקשים להכיר בה והיא, שהצרכים האנושיים הם אוניברסליים ומשותפים לכל בני האדם.
מבט חטוף בפירמידת הצרכים של מסלאו, שאגב פותחה בעקבות מחקרים ביוגרפיים על אנשים כמו אברהם לינקולן, מהטמה גנדי ואלברט איינשטיין, מגלה כי כל הצרכים המפורטים בה, החל מהצרכים הפיזיולוגיים הבסיסים כמו אוכל מים ושינה דרך צרכי ביטחון, שייכות ועד הערכה, ואפילו הגשמה עצמית, משותפים גם לאנשים עם מוגבלות.
מי היה מאמין שקיים מכנה משותף המכניס את מהטמה גנדי יחד עם ילד על הרצף לאותה משבצת?

מסלאו אינו היחיד שחקר את הצרכים האנושיים. היו אלה דיסי וראיין, שני חוקרי מוטיבציה בולטים בשנות השמונים, שהגדירו שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים המניעים את התנהגות הפרט ומשותפים לכל בני האדם (כן, גם לאנשים עם מוגבלות):
אוטונומיה, מסוגלות ושייכות. מאות מחקרים לאורך השנים הראו כי סביבות חברתיות התומכות בסיפוק הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים מובילות למוטיבציה פנימית, רווחה אישית והתפתחות אופטימלית, ואילו סביבות שאינן תומכות בסיפוק הצרכים הללו מגבירות פסיביות ניכור והתנהגויות בלתי מסתגלות. כאמור, הצרכים האנושיים משותפים לכל בני האדם אבל הדרכים לספק אותם הן אין סופיות ומשתנות מאדם לאדם, בהתאם למאפיינים האינדיבידואליים, ובהתאם לסביבות השונות בהן אנשים חיים ופועלים.
לאור האמור לעייל, נכון יהיה לומר כי אנשים עם מוגבלות אינם בעלי צרכים מיוחדים אלא חווים חסמים משמעותיים במימוש הצרכים האנושיים.

אחד החסמים המרכזיים בחייהם של אנשים עם מוגבלות בכלל ואנשים עם אוטיזם בפרט מתבטא בהזדמנויות לפיתוח וחיזוק אוטונומיה.

מהי בעצם אוטונומיה?

אוטונומיה היא הצורך האנושי לבחור ולפעול על פי הבחירות שלנו באופן שאינו מושפע מרווח, מניעים וכוח חיצוניים לנו.
התעקשות של פעוטות למשל, לעשות דברים לבד ובדרכם הייחודית היא אחד הביטויים המוכרים של הצורך באוטונומיה. כאשר מדובר בילדים עם מוגבלות שמתקשים באופן אובייקטיבי לעשות דברים בעצמם, פעמים רבות עצמאות נתפסת כאוטונומיה אף על פי שמדובר במצבים שונים. אדם אוטונומי פועל או גורם לדברים להתרחש בחייו, אך אין הכרח שיעשה את הדברים באופן עצמאי.
כך למשל אדם עם קשיים בתפקוד היומיומי יכול להיעזר באדם אחר כדי לבצע פעילויות שונות בשגרת יומו, והמידה שבה פעילויות אלה יתבצעו בהתאם להעדפותיו (של האדם עם המוגבלות) יקבעו את מידת האוטונומיה שלו, גם ללא השגת עצמאות בביצוע.
לחילופין, אדם יכול להיות עצמאי בתפקוד היומיומי אך לא אוטונומי אם רוב הפעילויות שבהן מעורב נבחרות ומנהלות על ידי אחרים.
במילים אחרות, אוטונומיה היא מידת המעורבות והשליטה שיש לאדם על חייו.

לעתים קרובות, העבודה עם ילדים מתבגרים ובוגרים על הרצף מתמקדת בהשגת עצמאות תפקודית בתחומי חיים שונים, בעוד שקידום וחינוך לאוטונומיה נדחקים לשוליים והופכים להיות, אם בכלל, נחלתם של מתבגרים המתקשרים באופן בהיר ועיקש את רצונותיהם. חשוב לציין כי אוטונומיה מלבד היותה צורך אנושי בסיסי, היא גם אחד ההישגים ההתפתחותיים החשובים ביותר בתהליך המעבר מילדות לבגרות. בתהליך זה, התלות בהורים וגורמי סמכות הולכת ופוחתת עד אשר צעירים חשים שהם מסוגלים לנווט את דרכם בחייהם הבוגרים באמצעות בחירותיהם. בהקשר זה, סביבה המקדמת אוטונומיה ובחירה כבר בגילאים צעירים הכרחית לתהליך ההתבגרות, ולהתפתחותה של זהות עצמית מובחנת.

ילדים עם מוגבלות מתקשים מאוד במעבר לחיים בוגרים ולעיתים קרובות ממשיכים להיות גם בבגרותם "ילדים נצחיים", בין היתר בשל כשל מתמשך של הסביבה לזהות, לכבד ולתת מענה להעדפותיהם האישיות בחיי היום יום בגן, בבית הספר ולאחר מכן במסגרות המשך שיקומיות. תלות לאורך שנים באחר משמעותי המאפיינת את חייהם של ילדים ומתבגרים עם מוגבלות היא גורם המסכל לעיתים קרובות הזדמנויות לתרגול של בחירה ואוטונומיה, לא בגלל כוונות רעות או חוסר אכפתיות אלא דווקא מתוך הגנת יתר וחוסר מודעות לגבי חשיבותה של אוטונומיה להתפתחות והסתגלות מיטביים. במקרה של ילדים ומתבגרים שאינם מסוגלים לתקשר את העדפותיהם, יצירת הזדמנויות לבחירה משמעותית וחוויה של אוטונומיה היא אתגר מורכב מאוד ליישום. לכן, צוותים מקצועיים נוטים לעיתים קרובות לוותר עליו.

באחד מבתי הספר לתלמידים עם אוטיזם של בנימין רוטמן, הצוות המקצועי החליט לקפוץ למים העמוקים של חינוך לאוטונומיה עבור תלמידים עם מוגבלות משמעותית בתקשורת. בהנהגתה האמיצה של המנהלת, הצוות התנסה בשיתוף התלמידים בבחירת מטרות אישיות לקראת ימי ההורים. באופן מפתיע ומרגש מרבית התלמידים הצליחו להצביע על פעילויות מועדפות מתוך אפשרויות שהוצגו להם באמצעות לוח תקשורת שעוצב במיוחד למטרה זו. לאור חוויית ההצלחה, הצוות הרב מקצועי בשיתוף הכותבת של טור זה עמלים בימים אלו על תכנית לימודים לפיתוח ותרגול אוטונומיה לתלמידים עם מוגבלות משמעותית בתקשורת ובמקביל גם על כלי להערכת רמת האוטונומיה של התלמיד ושל ההזדמנויות שהסביבה מספקת עבורו לקידום צורך זה.

אז, למי קראתם בעלי צרכים מיוחדים?

הפוסט צרכים מיוחדים. האמנם? הופיע ראשון במינה רז - גיבוש ופיתוח תוכניות חברתיות

]]>
https://www.minaraz.co.il/special-needs/feed/ 0
 "מצפן הבחירה" https://www.minaraz.co.il/compass-of-choice/ https://www.minaraz.co.il/compass-of-choice/#respond Wed, 28 Jul 2021 20:34:52 +0000 https://www.minaraz.co.il/?p=328 צעירים נדרשים לקבל בשלב מסוים בחייהם החלטות לגבי עתידם המקצועי ובעצם לבחור במסלול קריירה. זוהי אחת הבחירות המשמעותיות  ביותר שצעירים בעולם המערבי מתמודדים אתן. עם זאת, נראה כי עבור חלק גדול מהם (גם עבור צעירים שהצטיינו בלימודי התיכון שלהם) מדובר בשלב מתסכל ומעורר חרדה נוכח ההשלכות ארוכות הטווח שתהיינה לבחירה כזו או אחרת על

הפוסט  "מצפן הבחירה" הופיע ראשון במינה רז - גיבוש ופיתוח תוכניות חברתיות

]]>

צעירים נדרשים לקבל בשלב מסוים בחייהם החלטות לגבי עתידם המקצועי ובעצם לבחור במסלול קריירה. זוהי אחת הבחירות המשמעותיות  ביותר שצעירים בעולם המערבי מתמודדים אתן. עם זאת, נראה כי עבור חלק גדול מהם (גם עבור צעירים שהצטיינו בלימודי התיכון שלהם) מדובר בשלב מתסכל ומעורר חרדה נוכח ההשלכות ארוכות הטווח שתהיינה לבחירה כזו או אחרת על חייהם.

הקושי לבחור והפחד לקבל החלטה שגוייה מובילים רבים מהצעירים למתוח יתר על המידה את פרק הזמן הנדרש להחלטה, מתוך תקווה שאי הוודאות תעלם והעתיד הבלתי ידוע יתבהר ויתגלה מעצמו. המסרים החברתיים והתרבותיים התומכים בחיפוש והרחבת האפשרויות יכולים אף הם להגביר את הבלבול ואת חוסר ההחלטיות. כתוצאה,  חלק מהצעירים יאריכו יתר על המידה את התקופה בה יעבדו בעבודות מזדמנות רק כדי להימנע מהתחייבות למסלול מסוים. אחרים, ייצמדו למוכר והידוע רק מחוסר מודעות  לאפשרויות הקיימות או ליכולותיהם האמתיות. חלקם, יקבלו החלטה אך לא ממקום של בשלות וחיבור אישי (כי אם מלחץ, ריצוי, נוחות, צפייה חברתית ועוד), מה שעלול להוביל אותם בהמשך לאכזבה ותסכול מהדרך שבחרו.

היכולת לבחור בחירה משמעותית בקריירה היא תוצר של  חקירת אפשרויות ואימון מתמשך בבחירה וקבלת החלטות לאורך השנים, המגיעים לשיאם בגיל ההתבגרות ובתקופת הבגרות הצעירה. הקושי שחווים  צעירים רבים בתהליך הבחירה, מבטא חסך בידע ומיומנויות הנדרשים להתנהלות מתוך בחירה, בכל תחומי החיים ובתחום המקצועי בפרט. כתוצאה, הבחירה בקריירה עתידית, הופכת להיות התמודדות חדשה ובלתי מוכרת ללא בסיס או רקע קודמים, המותירה את הצעירים לעיתים קרובות מבולבלים וחסרי כיוון.

"מצפן הבחירה" מיועדת למתבגרים וצעירים במסגרות חינוכיות ושיקומיות במגזרים שונים ומכוונת לביסוס תפיסות, רכישת ידע, ומיומנויות שיכינו את הקרקע לבחירה בעלת משמעות של מסלול קריירה. רכיבי התכנית מבוססים על מודלים באוריינטציית עתיד והכוונה עצמית שהוכחו מחקרית כיעילים להסתגלותם של צעירים לתפקידי הבוגר.

  • התכנית כוללת מערך של סדנאות קבוצתיות וכלים להערכה וחקר עצמי ניתן להעבירה כקורס מרוכז או כתכנית שנתית
  • ניתן (ואף מומלץ) להכשיר את צוותי ההוראה/ הדרכה להעברת התכנית באופן ישיר תוך קבלת ליווי והדרכה בעת יישומה
  • התוכנית ניתנת להתאמה למגזרים ואוכלוסיות שונות

הפוסט  "מצפן הבחירה" הופיע ראשון במינה רז - גיבוש ופיתוח תוכניות חברתיות

]]>
https://www.minaraz.co.il/compass-of-choice/feed/ 0
11 מיומנויות הביצוע (פלוס) https://www.minaraz.co.il/11-skills-execution/ https://www.minaraz.co.il/11-skills-execution/#respond Sun, 25 Jul 2021 12:03:47 +0000 https://www.minaraz.co.il/?p=371 מהדורה מעודכנת יולי 2021 ד"ר מינה רז מסמך זה מציג עדכון של 11 מיומנויות הביצוע התעסוקתיות שהוגדרו על ידי ד"ר מינה רז בשנת 2014 עבור תכניות השיקום התעסוקתי במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. מה הן מיומנויות תעסוקתיות (Employability skills) ומדוע הן חשובות? מיומנויות תעסוקתיות הן מערך של יכולות ידע ותכונות המאפשרות לאדם  להשיג עבודה,

הפוסט 11 מיומנויות הביצוע (פלוס) הופיע ראשון במינה רז - גיבוש ופיתוח תוכניות חברתיות

]]>

מהדורה מעודכנת יולי 2021
ד"ר מינה רז

מסמך זה מציג עדכון של 11 מיומנויות הביצוע התעסוקתיות שהוגדרו על ידי ד"ר מינה רז בשנת 2014 עבור תכניות השיקום התעסוקתי במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

מה הן מיומנויות תעסוקתיות (Employability skills) ומדוע הן חשובות?

מיומנויות תעסוקתיות הן מערך של יכולות ידע ותכונות המאפשרות לאדם  להשיג עבודה, לשמור עליה לאורך זמן, ולהצליח בה. מחקרים שהתמקדו בזיהוי המיומנויות החשובות מנקודת מבטם של מעסיקים הראו כי בשוק העבודה המודרני, המאופיין בשינויים טכנולוגיים מהירים ו"חיי מדף קצרים" של מיומנויות טכניות ספציפיות, מעסיקים מעדיפים עובדים בעלי מיומנויות תעסוקתיות כלליות ורכישתן מסייעת בתהליך ההשתלבות וההצלחה בשוק העבודה (Murray & Doren, 2013). מיומנויות אלה (לדוגמה, היכולת לעבוד בצוות, לקבל סמכות ולעמוד בזמנים) אינן ספציפיות לתחום או תפקיד, אלא רוחביות ונדרשות לביצוע כל סוגי העבודות ללא קשר לתוכנן או רמתן. מיומנויות תעסוקתיות נחשבות לנכס חשוב  בהתנהלותו של עובד מנקודת מבטו של המעסיק  ורוב מקרי הפיטורין קשורים לליקויים במיומנויות אלה (Elksnin & Elksnin, 2001). חשוב להדגיש כי  מיומנויות תעסוקתיות אינן נרכשות באופן פאסיבי רק מעצם השהייה במקום עבודה אלא דורשות למידה ואימון אקטיבי, והן משתכללות לאורך החיים עם הניסיון בעבודה (Cotton, 2008).

רקע להגדרת 11 מיומנויות הביצוע

המיומנויות התעסוקתיות מופו והוגדרו בתחילת הדרך עבור תכנית המעבר הלאומית "יוצרים עתיד" כדי ליצר שפה בהירה ופשוטה בין הצוותים הרב מקצועיים העוסקים בתהליך הכנתם של תלמידי החינוך המיוחד לעולם העבודה. המיומנויות הוגדרו כך שהתלמידים עצמם יוכלו להבין מה הם הקריטריונים על פיהם יוערכו בהתנסות התעסוקתית, באופן הברור והפשוט ביותר. כל מיומנות הוגדרה באופן מילולי, לצד פירוט אינדיקציות התנהגותיות עיקריות המעידות על שליטה ועל חוסר שליטה בה. בשל הפשטות והאפקטיביות שלהן בעבודה הישירה עם תלמידי החינוך המיוחד, 11 מיומנויות הביצוע  הוטמעו גם בשפה המקצועית ובתהליכי הערכת ביצועי העובד בשירותי השיקום התעסוקתי לבוגרים עם מוגבלות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ובתכניות השירות הלאומי לצעירים בסיכון ולצעירים עם מוגבלות.

לאחר משבר הקורונה, חשיבותה של האוריינות הדיגיטלית בעולם העבודה הודגשה ביתר שאת ועל כן מיומנות זו נוספה לרשימת 11 המיומנויות התעסוקתיות, ושמן עודכן ל – 11 מיומנויות הביצוע (פלוס). יש לציין כי במהותה, אוריינות דיגיטלית יכולה  להיכלל במיומנות "התארגנות בסביבת העבודה"  כיוון שמדובר ביכולת להתנהל בסביבה דיגיטלית, אבל בשל מרכזיותה לעולם העבודה היא הוגדרה כמיומנות נפרדת. בהזדמנות זו עודכנה גם המיומנות "התנהגות על פי נורמות" ונוספו לה עוד שני אינדיקטורים חשובים: מתן שירות אדיב ללקוחות והתנהלות על פי נהלי המקום.  ולמיומנות "קבלת סמכות" נוסף האינדיקטור: יכולת לקבל משוב או ביקורת על הביצוע. להלן פירוט מיומנויות התעסוקתיות במהדורה המעודכנת.

ביבליוגרפיה

Cotton, K. (2008). Developing employability skills. Portland, OR: Northwest Regional Educational Research Laboratory. Retrieved from www.nwrel.org/scpd/sirs/8/c015.html

Elksnin, N., & Elksnin, L. K. (2001). Adolescents with disabilities: The need for occupational social skills training. Exceptionality, 9(1-2), 91-105.‏

Murray, C., & Doren, B. (2013). The Effects of Working at Gaining Employment Skills on the Social and Vocational Skills of Adolescents With Disabilities A School-Based Intervention. Rehabilitation Counseling Bulletin, 56(2), 96-107.

הפוסט 11 מיומנויות הביצוע (פלוס) הופיע ראשון במינה רז - גיבוש ופיתוח תוכניות חברתיות

]]>
https://www.minaraz.co.il/11-skills-execution/feed/ 0
11 מיומנויות הביצוע (פלוס) – מנקודת מבטו של העובד https://www.minaraz.co.il/11-skills-execution-working/ https://www.minaraz.co.il/11-skills-execution-working/#comments Sat, 24 Jul 2021 12:40:17 +0000 https://www.minaraz.co.il/11-skills-execution-copy/ מהדורה מעודכנת יולי 2021ד"ר מינה רזמסמך זה מציג עדכון של 11 מיומנויות הביצוע התעסוקתיות שהוגדרו על ידי ד"ר מינה רז בשנת 2014 עבור תכניות השיקום התעסוקתי במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.מה הן מיומנויות תעסוקתיות (Employability skills) ומדוע הן חשובות?מיומנויות תעסוקתיות הן מערך של יכולות ידע ותכונות המאפשרות לאדם  להשיג עבודה, לשמור עליה לאורך זמן, ולהצליח

הפוסט 11 מיומנויות הביצוע (פלוס) – מנקודת מבטו של העובד הופיע ראשון במינה רז - גיבוש ופיתוח תוכניות חברתיות

]]>

מהדורה מעודכנת יולי 2021
ד"ר מינה רז

מסמך זה מציג עדכון של 11 מיומנויות הביצוע התעסוקתיות שהוגדרו על ידי ד"ר מינה רז בשנת 2014 עבור תכניות השיקום התעסוקתי במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

מה הן מיומנויות תעסוקתיות (Employability skills) ומדוע הן חשובות?

מיומנויות תעסוקתיות הן מערך של יכולות ידע ותכונות המאפשרות לאדם  להשיג עבודה, לשמור עליה לאורך זמן, ולהצליח בה. מחקרים שהתמקדו בזיהוי המיומנויות החשובות מנקודת מבטם של מעסיקים הראו כי בשוק העבודה המודרני, המאופיין בשינויים טכנולוגיים מהירים ו"חיי מדף קצרים" של מיומנויות טכניות ספציפיות, מעסיקים מעדיפים עובדים בעלי מיומנויות תעסוקתיות כלליות ורכישתן מסייעת בתהליך ההשתלבות וההצלחה בשוק העבודה (Murray & Doren, 2013). מיומנויות אלה (לדוגמה, היכולת לעבוד בצוות, לקבל סמכות ולעמוד בזמנים) אינן ספציפיות לתחום או תפקיד, אלא רוחביות ונדרשות לביצוע כל סוגי העבודות ללא קשר לתוכנן או רמתן. מיומנויות תעסוקתיות נחשבות לנכס חשוב  בהתנהלותו של עובד מנקודת מבטו של המעסיק  ורוב מקרי הפיטורין קשורים לליקויים במיומנויות אלה (Elksnin & Elksnin, 2001). חשוב להדגיש כי  מיומנויות תעסוקתיות אינן נרכשות באופן פאסיבי רק מעצם השהייה במקום עבודה אלא דורשות למידה ואימון אקטיבי, והן משתכללות לאורך החיים עם הניסיון בעבודה (Cotton, 2008).

רקע להגדרת 11 מיומנויות הביצוע

המיומנויות התעסוקתיות מופו והוגדרו בתחילת הדרך עבור תכנית המעבר הלאומית "יוצרים עתיד" כדי ליצר שפה בהירה ופשוטה בין הצוותים הרב מקצועיים העוסקים בתהליך הכנתם של תלמידי החינוך המיוחד לעולם העבודה. המיומנויות הוגדרו כך שהתלמידים עצמם יוכלו להבין מה הם הקריטריונים על פיהם יוערכו בהתנסות התעסוקתית, באופן הברור והפשוט ביותר. כל מיומנות הוגדרה באופן מילולי, לצד פירוט אינדיקציות התנהגותיות עיקריות המעידות על שליטה ועל חוסר שליטה בה. בשל הפשטות והאפקטיביות שלהן בעבודה הישירה עם תלמידי החינוך המיוחד, 11 מיומנויות הביצוע  הוטמעו גם בשפה המקצועית ובתהליכי הערכת ביצועי העובד בשירותי השיקום התעסוקתי לבוגרים עם מוגבלות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ובתכניות השירות הלאומי לצעירים בסיכון ולצעירים עם מוגבלות.

לאחר משבר הקורונה, חשיבותה של האוריינות הדיגיטלית בעולם העבודה הודגשה ביתר שאת ועל כן מיומנות זו נוספה לרשימת 11 המיומנויות התעסוקתיות, ושמן עודכן ל – 11 מיומנויות הביצוע (פלוס). יש לציין כי במהותה, אוריינות דיגיטלית יכולה  להיכלל במיומנות "התארגנות בסביבת העבודה"  כיוון שמדובר ביכולת להתנהל בסביבה דיגיטלית, אבל בשל מרכזיותה לעולם העבודה היא הוגדרה כמיומנות נפרדת. בהזדמנות זו עודכנה גם המיומנות "התנהגות על פי נורמות" ונוספו לה עוד שני אינדיקטורים חשובים: מתן שירות אדיב ללקוחות והתנהלות על פי נהלי המקום.  ולמיומנות "קבלת סמכות" נוסף האינדיקטור: יכולת לקבל משוב או ביקורת על הביצוע. להלן פירוט מיומנויות התעסוקתיות במהדורה המעודכנת.

ביבליוגרפיה

Cotton, K. (2008). Developing employability skills. Portland, OR: Northwest Regional Educational Research Laboratory. Retrieved from www.nwrel.org/scpd/sirs/8/c015.html

Elksnin, N., & Elksnin, L. K. (2001). Adolescents with disabilities: The need for occupational social skills training. Exceptionality, 9(1-2), 91-105.‏

Murray, C., & Doren, B. (2013). The Effects of Working at Gaining Employment Skills on the Social and Vocational Skills of Adolescents With Disabilities A School-Based Intervention. Rehabilitation Counseling Bulletin, 56(2), 96-107.

הפוסט 11 מיומנויות הביצוע (פלוס) – מנקודת מבטו של העובד הופיע ראשון במינה רז - גיבוש ופיתוח תוכניות חברתיות

]]>
https://www.minaraz.co.il/11-skills-execution-working/feed/ 2